הורדתם כבר את היישום שנקרא "לדבר"?
- ליאורה לוי בז
- Mar 12, 2019
- 3 min read
"Face-to-face conversation is the best form of communication"
זה נשמע כל כך מובן מאליו...אבל זה כנראה כל כך לא מובן מאליו שזה היה צריך להיכתב כסעיף בפני עצמו במניפסט ה Agile, גישת העבודה הכל כך פופולרית ויעילה.
בעולם העבודה העכשווי בפרט ובעולם העכשווי בכלל, כאשר אימיילים וטקסט החליפו כל כך הרבה אינטראקציות של שיחה, שיחה פנים אל פנים הפכה באמת ללא מובנת מאליה. אימיילים, מרגע שהשתלבו בעולם העבודה, הקפיצו בשנות אור את יעילות העבודה וקלות התקשורת, בוודאי הרחוקה והגלובלית. ואולי בגלל סינוור היעילות הזו, האוטומט לעתים של שליחת אימייל במקום תקשורת ישירה תורם בדיוק למטרה ההפוכה, לחוסר יעילות.
מכירים את זה ששלחתם אימייל עם בקשה למידע מקולגה או ממשק אחר בחברה ומעכשיו נהייתה לכם משימה חדשה - לבדוק כל כמה זמן מה קורה עם המידע הזה שלא נשלח אליכם חזרה. כן, הוא לא הולך להישלח אליכם בקרוב (ויש הרבה סיבות טובות למה זה קורה) ובינתיים, בנוסף לתסכול (של שני הצדדים) ולצוואר הבקבוק, זמן יקר עובר באימיילים של תזכורת - הרבה יותר מזמן של פגישה קצרה, שבה אתם אוספים את המידע שדרוש לכם ובאופן היעיל ביותר.
קריאה נוספת מומלצת:
'שלח לי אימייל על זה" - ערוץ התקשורת המרכזי הזה יכול להפוך בחלק ממקומות העבודה מערוץ - לעריץ. מה אנחנו מפסידים בין היתרונות הברורים שלו ואיך עם כמה כללים פשוטים אנחנו יכולים לנהל אותו, במקום שהוא ינהל אותנו. לכתבה המלאה
ולפני שתגידו שגם יותר מדיי פגישות זה לא תמיד יעיל, אני אגיד לכם שזה נכון, אבל גם כאן רק שיחה ישירה תאזן את כמות הזימונים לכל הפגישות האלה. באופן אישי אני חושבת שהורדתי לפחות בשליש את מספר הפגישות רבות המשתתפים אליהן זומנתי (מסוג האון ליין והאופ ליין) ולו בשל העובדה שהרמתי את הטלפון ליוזמי הפגישה וביררתי מדוע זומנתי לפגישה. בשיחה של 3 דקות או שעניתי על שתי השאלות עבורן נוכחותי נדרשה או שהסתבר שנוכחותי לא דרושה כלל, רק חשבו כך בטעות.
בנוסף, בתקשורת מילולית ישירה, ובעדיפות פנים מול פנים, תמיד יהיה הרבה פחות מרחב לפרשנות מוטעית או שלילית לדברים הנאמרים, כזו אשר אילמות הטקסט הכתוב ומגבלותיו יוצרים לעתים קרובות בתקשורת הכתובה.
אך השלכות ויתרונות התקשורת הישירה מרחיקים לכת הרבה יותר.
מחקר של הארוורד שהתפרסם ב HBR קובע כי שיח של שאלות הוא השיח עם מירב היתרונות לתקשורת בינינו, וכי אף על פי שרוב המנהלים והמנהלות עוסקים ביומיום בשאלות לגבי מידע או עדכונים מחברי הצוות שלהם, רובם אינם מודעים לכך שאופן שאילת השאלות, כמו גם התשובות שהם נותנים לשאלות המופנות עבורם, זו יכולת שאפשר לשכלל ולמנף בעזרתה את איכות העבודה.
מתוך סיכום המחקר: "השאלה היא כלי רב עוצמה ליצירת ערך בארגונים: היא מעודדת למידה והחלפת רעיונות, היא תורמת לחדשנות ושיפור בביצועים, היא בונה יחסי קרבה ואמון בין חברי הצוות ובהינתן כל זאת, גם מורידה את הסיכון העסקי על ידי חשיפת חסרונות וסיכונים לא צפויים."
וכאילו כל היתרונות האלה לא מספיקים, מסתבר שתרומתה של השיחה הישירה לא מסתכמת רק בשיחות על העבודה, יש עוד שיחות שאנחנו עושים במשרד. מחקרים חברתיים מגלים כל הזמן את ההשפעות החיוביות גם של השיחות הצדדיות בעבודה, מה שנקרא small talk, ה-הא ודא.
קריאה נוספת מומלצת:
אחד המחקרים שפורסם ב PsyBlog מצא כי לכמה דקות של שיחת הא ודא יש השפעה חיובית ישירה על היכולות המנטליות והקוגניטיביות שלנו. שיחת הא ודא ידידותית, כזו שאנו עושים מבלי משים (וחלקנו נמנעים מהן עם הרבה משים...) מאמנת את יכולות האמפתיה שלנו וגורמת לנו להתאמץ להבין כיצד הצד השני חושב, כיצד להסתכל על דברים מהפרספקטיבה שלו. השפעה כזו מיתרגמת ישירות לממריץ של חשיבה משותפת ויכולות פתרון בעיות. זה בנוסף לעובדות הידועות כי האינטראקציה החברתית הזו מחזקת את מערכות היחסים בין העובדים ומעודדת שיתוף פעולה, הרבה יותר מאשר מצב בו כל אחד צמוד למחשב שלו או מנהל שיחות שכל מהותן הם רק ענייני עבודה.
לסיכום, מסתבר שהיישום (Feature) הכי יעיל שיש לנו לעבודה איכותית הוא זה שמגיע בילד אין וטכנולוגיה זה דבר נהדר, אבל לא יותר מהמכונה האנושית שהמציאה אותה.
-----------
ליאורה לוי-בז : בניית מערכות יחסים עסקיות
"העשייה שלי היא מציאת פתרונות לעסק או הארגון על ידי האנשים שבתוכו"
פיתוח יכולות תקשורת אפקטיבית וניהול קונפליקטים | בניית הסכמות ויישוב מחלוקות בתהליכי עבודה ותהליכים עסקיים - בין עסקים ובתוכם | ליווי תהליכים מחוללי שינוי | ייעול תהליכי עבודה בין ממשקים וצוותים | ליווי אישי למנהלים ושותפים עסקיים
מלווה ומייעצת למנהלים ומנהלות ומנהלת מפגשי שולחן עגול להנהלה בכירה וצעירה בארגונים וחברות.
コメント